אתגרי העתיד הינו בית ספר חברתי. ככזה, אנו בוחרים לשים במרכז את מערכות היחסים החינוכיות ואת תחושת השייכות, האמון והקשר.
חשוב לנו שהחניכים והחניכות בבית הספר יוכלו להתבגר בטוב ובביטחון, עם מבט אוהב שרואה באמת ומרחב שאפשר בתוכו לשמוח, לגלות את עצמנו ולהיות חלק מקבוצה. השיעור, ההפסקה, הטיול – אלה נועדו לפתח בנו את המסוגלות והיכולת להיות במאמץ, לנקוט עמדה אחראית, ולטפח השכלה ויכולות.
לכל כיתה בבית הספר שני מחנכים, מודל המאפשר הקפה חינוכית טובה ואמיתית.
אנו בית ספר ללא טלפונים ניידים, אותם החניכים מפקידים מדי בוקר ב״כלאפון״. אנו עושים זאת על מנת ליצור מרחב בטוח, פנוי ללמידה ולמפגש בין אישי.
מדי שבוע אנו מנקים בעצמנו את הכיתות, ובכסף שנחסך יוצאים לטיולים!
בתיכון אנו מעמידים מגמות מגוונות: מוזיקה, אומנות, פילוסופיה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי המחשב, כלכלה וחינוך גופני. המגמות זוכות לזמן למידה משמעותי לאורך השבוע ומאפשרות העמקה והתמחות בעולמות תוכן.
גם בחטיבה ניתן להתמחות בשיעור ״גוף נפש״ בתחומי הנגרות, ספרות, לק-ג׳ל, מטבח, מוזיקה, אומנות, כדורעף, כדורגל, קיר טיפוס ועוד.
בבית הספר מסלול ללימודי נגינה ומוזיקה, במימון הקרן ע״ש יהלי גור ז״ל, חניכת בית הספר שנרצחה בפיגוע בשנת תשפ״ה. אנו מטפחים גם מצויינות מדעית-טכנולוגית במסגרת המגמות בתיכון ומסלול ״ינשופים״ בחטיבה בו ניתן להעמיק בתכנות, רפואה, כימיה ומתמטיקה. עבור אוכלוסיית העולים קיים אולפן ללימודי עברית הפועל בשעות הבוקר ואחה״צ.
בבית הספר פועלת מסגרת חינוכית בלתי פורמלית הנקראת ״נעורים-השומר הצעיר״. הפעילות בנעורים היא וולנטרית, מתקיימת בשעות אחה״צ והערב (וגם בחופשים) וכוללת בתוכה קבוצות עניין, ארוחת צהריים משותפת, מפגש חברתי, צוותי פעולה, התנדבות ואת יום הפעולות של תנועת השומר הצעיר.
בית הספר מפעיל עסקים חינוכיים – עגלת הקפה, קפיטריה ונגריה, המופעלים על ידי החניכים עצמם.
בית הספר שואף להוות גם מרכז קהילתי ומקיים מדי חודש קבלת שבת קהילתית, לצד חגים ואירועים נוספים לאורך השנה.
*המושג ״בית ספר חברתי״ נוצר במקור בבתי הספר של רשת דרור בתי חינוך עימה אנו קשורים.
רצף חינוכי גן עד יב׳
בית הספר שלנו הוא בית ספר חברתי וחלק מתנועה חינוכית של בתי ספר ברחבי הארץ המשתייכים לפדגוגיה החברתית. אנו בית ספר ציבורי מקיף, אשר לצד בית הספר היסודי ׳אתגרי העתיד׳ והגנים שהקמנו בעיר מהווה רצף חינוכי גן-יב׳ בחריש.
אני מאמין חינוכי
תיכון אתגרי העתיד חריש - תיכון חברתי
תיכון אתגרי העתיד בחריש קם בשנת תשע״ט על ידי חבורה של בוגרי ובוגרות תנועת השומר הצעיר, מתוך שאיפה לחולל שינוי בחינוך הציבורי בישראל ואמונה בכוחו של החינוך ליצור תיקון חברתי.
תפקידו הראשון של בית הספר הוא להעניק הזדמנות שווה לכל נערה ונער – ללא הבדל מוצא, מעמד או סיפור ביוגרפי.
בבית הספר שלנו ניצור אקלים שמפגיש בין סוציולוגיות ונקודות מבט שונות בחברה הישראלית ומהווה מקום הטרוגני שאפשר להתבגר וליצור בו יחד חברה טובה יותר.
נגבש אצל החניכים והחניכות את המסוגלות וכוח הרצון להתגבר על אתגרים לימודיים ואחרים, להתמודד עם כישלונות ולהיות במאמץ.
לב המעשה החינוכי שלנו הוא המפגש והקשר החינוכי. באמצעות המפגש עם איש/אשת החינוך מתעצבים האמון בעולם, חוויית הערך, היכולת לספר סיפורים מגוונים על עצמי ולעבור דרך של תיקון ושינוי. סיפורי החיים, הכאבים והתקוות, הכישרונות ונטיות הלב הייחודיות של החניכים/ות שלנו – כל אלה מהווים מקור לצמיחה וללמידה הדדית. נעצב את בית הספר כמרחב בטוח ומוגן, ונחתור למפגש חינוכי אחראי ואמפתי; כזה שבו הלב פתוח במידה הנכונה ויש בו הליכה משותפת בדרך, לאורך זמן.
בית הספר שלנו אחראי להקנות כלים לחשיבה, ביטוי ופעולה בעולם; לחשוף לעולמות של תרבות ודעת; ולהעניק עוגנים של זהות ושייכות לקהילת חריש ולחברה הישראלית.
נדרוש מהחניכים להיות באחריות כלפי הסביבה ונקנה להם את הרגישות והאמפתיה שמתוכן יוכלו להיות מתקני העולם של העתיד.
אנו מאמינים בכוחה הגדול של הקבוצה החינוכית להוות את בית היוצר לטיפוח שייכות; אמפתיה ואחריות לזולת; תרבות של יחד וערבות הדדית; ומערכות יחסים כנות ואותנטיות בין אנשים.
בבית הספר תתקיים הלכה למעשה חברת נעורים שתגלם את ״החברה הטובה״ מבחינת אורחות החיים והתרבות, עדות לכך שעולם מתוקן הוא אפשרי. ניצור מרחב שתהיה בו אוטונומייה של החניכים ליצור, לשמוח ולגלות יחד. מקום שבו אפשר לגבש השקפת עולם ולהתנסות בה, לחלום ולהגשים.
לבסוף, אנו מבינים שחוסנו של בית הספר מצוי באנשים המרכיבים אותו. נטפח בתוך הצוות מערכות יחסים קרובות ושוויוניות; נשקיע בהקמה של מבנה מנהיגות מבוזר שבתוכו רבים נושאים באחריות; נקיים במות מפגש איכותיות לליווי, הכשרה, שיחה וחשיבה; נטפח את האמון ביננו ואת ההבנה שבית הספר מורכב מהלבבות הפועמים של כולנו.
עקרונות חינוכיים
בעמוד זה נפרוש את המודל החינוכי של תיכון אתגרי העתיד בחריש. המודל נוצר בליווי ושיתוף קרן הביתה כאשר מטרתו לעזור לרשויות ולבתי ספר לאמץ את אופן הפעולה הכולל, או רעיונות מתוכו, וליישם אותם בשטח. אנו מאמינים שיש בהם כדי לתת מענה עומק לצרכי השעה בשדה החינוך בכלל, ובאזורים הנמצאים בתהליכי שיקום עקב המלחמה בפרט.
הפדגוגיה של אתגרי העתיד מבוססת על ארבעה עקרונות חינוכיים:
באתגרי העתיד אנו שואפים לשים במרכז את מערכות היחסים ולכוון את מכלול המאמצים כדי לבסס קשרים חינוכיים שיש בהם אמון, שייכות וקשר קרוב. אנו מאמינים שזהו הבסיס לתחושת ערך ולהתמסרות לתהליך חינוכי, ורואים איך הבחירה בכך מצליחה לייצר שינוי במסלולי החיים של החניכים.
לשם כך יצרנו מספר פרקטיקות שתומכות בנו:
חינוך כיתה בצמד
לכל כיתה שני מחנכים, בדר״כ גבר ואישה, במטרה לאפשר הקפה חינוכית שלמה של הכיתה ושל החניכים בתוכה, להימצא בדיאלוג חינוכי ולהיות בשותפות.
עיצוב מבנה המשרה של מחנכים/ות
מרכיב מרכזי במיוחד ביכולת לייצר חינוך איכותי היא הבחירה להקדיש כמחצית ממשרת החינוך לשעות חינוך.
שגרות חינוכיות
חונכות שבועית, אירוחים בבתי החניכים, מחברות התכתבות שבועיות, שיעורי שיחת קבוצה או בנים-בנות/מגדר, שיעור נקיונות, גלויות הוקרה, התעודות ותהליכי ההערכה.
גישה פדגוגית
שחותרת להיכרות ולכניסה אל עולמם של החניכים/ות סביב אירועי התנהגות ופריצת גבולות.
עיצוב פנים של בית הספר
מעודד תחושת שייכות לקהילה, מפגש, יצירה ומשחקיות.
הכיתה כקבוצה
הכיתה היא הבמה העיקרית ליצירת תחושת השייכות, הקשר החינוכי והתיקון החברתי. הלמידה בנויה כך שמרבית השעות נלמדות בכיתה, כשלכל כיתה זהות ייחודית (שם של חיה) וחוויות מעצבות. הכיתה מהווה במה ליצירת מערכות יחסים כנות שיש בהן מפגש בין סוציולוגיות מגוונות.
מרחב נקי מטלפונים ניידים
בכל בוקר החניכים מוסרים את הניידים למחנכים ונפרדים מהם למשך היום. בכך אנו מאפשרים מרחב פנוי ללמידה וקשר עין.
עיצוב פנים של בית הספר
מעודד תחושת שייכות לקהילה, מפגש ויצירה.
אנו מאמינים שתקופת הילדות והנערות הם לא ״זמן הכנה לחיים״, אלא ״זמן של חיים״ ולכן שואפים לייצר בבית הספר חברה מתוקנת שמביאה לידי ביטוי ערכים של ערבות הדדית, שוויון הזדמנויות, חברות ונעורים.
הטמעת אופני פעילות בלתי-פורמליים בבית הספר מייצרת גם ערכים חינוכיים שהחינוך הפורמלי לבדו מתקשה לייצר – וולנטריות, מנהיגות עצמית, זהות, שייכות והגשמה.
עם השנים יצרנו פרקטיקות שונות כדי לבטא זאת:
״הנעורים - השומר הצעיר״
הפועלת בבית הספר בשעות אחה״צ-ערב ומייצרת מענה חינוכי בלתי פורמלי לשכבות ז׳-ט׳: ארוחות, מנהיגות פנימית, הדרכה ע״י גרעין שינשינים (קומונה שחיה בעיר), פעילות בחופשים וגם במהלך שעות הלימודים.
שילוב תנועת הנוער השומר הצעיר
בדגש על קורס מד"צים שנתי, הדרכה ויציאה למכינות ושנות שירות. כ 30% מבוגרי המחזור האחרון יצאו לשנת שירות או למכינה.
נוער מחנך נוער
מד״צים (מש״צים במסגרת תוכנית של״ח) המדריכים את הטיולים בחטיבת הביניים, מנהיגות חניכים, חגים ומועדים בהובלת חניכים, הקפיטריה בהובלת חניכים ועוד.
כבית ספר נעשה מאמץ גדול להתאים את עצמנו לחניכים והחניכות הבאים בשערינו ולייצר מעטפת חינוכית רלוונטית, גם ובעיקר עבור אותם חניכים/ות שנוטים לא להשתלב.
ניתן דגש משמעותי על השכלה, העשרת ההון התרבותי, פיתוח מיומנויות של שפה ויצירת תוכניות לימוד מותאמות. נשים דגש על חוסן אישי, כוח רצון, יכולת להתגבר על אתגרים ולהיות במאמץ.
אלה התהליכים שאנו מקיימים על מנת לטפח זאת:
השקעה גדולה בהקניית שפה
קריאה, כתיבה וביטוי עצמי בשיטות מגוונות.
דגש משמעותי על הצלחה בבחינות הבגרות
אנו משקיעים מאמצים גדולים לייצר קבוצות למידה מותאמות לסוגים שונים של למידה.
תהליכי הערכה
תעודות ללא ציונים, עם מעגלי צמיחה והערכות אישיות.
טיפוח הון תרבותי
נבחרות, מגוון רחב של מגמות, חשיפה לתחומי התמחות במסגרת שיעורי גוף נפש בחטיבה, סיורים, מרחבי מלאכה, אומנות, פסנתרים ואסתטיקה ברחבי ביה״ס.
עסקים חינוכיים
מטרת העסקים החינוכיים ללמוד לעבוד, ללמוד מקצוע ולהתנסות ביחסי עובד-מעביד מתוקנים.
תהליכי התבגרות מתקיימים במכלול ה״טריטוריות״ של החיים – זמן, מקום, תוכן. האחריות החינוכית שלנו לא נעצרת בסוף יום הלימודים (זמן), מחוץ לשערי בית הספר (מקום), או בנושאים שאינם לימודים (תוכן). מכאן גם הבחירה לכנות את התלמידים ״חניכים״ – כמושג מחנך עבור הצוות, שתובע אחריות ומבט שלם על החניך/ה.
אנו בוחרים לראות במצבים של מצוקה וקושי ערך חינוכי ומוסרי גדול ושואפים ליצור מעטפת חינוכית שפנויה ובוחרת לראות את עולמות הכאב, המצוקה והקושי, ולהיות שם בנוכחות.
בבית הספר אנו מקיימים את הפרקטיקות הבאות:
צוות הדרכת רחוב מטעם ביה״ס
הצוות עובד עם החניכים/ות השקופים/ות ומצבי הקצה ומחזיק את נקודת המבט, גם מול הנהלה וצוות, של עולמות הכאב, המצוקה והקושי.
מערך טיפולים ענף
קבוצתיים ואישיים, במסגרת בית הספר. כולל רכזת תחום טיפול ועובדת סוציאלית.
שיעור בנים-בנות / מגדר בשכבות ח׳-יב׳
השיעור העוסק בתכנים הנוגעים לגיל ההתבגרות ומאפשר להם להיות חלק מהשיח החינוכי בכיתה.
חינוך בצמד
בבסיס הפדגוגיה שלנו עומד החינוך המשותף בכיתות: לכל כיתה בבית הספר שני מחנכים – גבר ואישה (בדרך כלל). זהו מודל חינוכי שמאפשר להקיף באמת את עולמם של החניכים.ות, להיות בדיאלוג וחשיבה משותפים לאורך הדרך, ולהיות יחד באתגר הגדול של חינוך כיתה – כמודל חי לתקשורת, שותפות ועבודה משותפת.














התעודות שלנו - הערכה ללא ציונים
לתעודות בבית הספר יצא שם רע.
רוב תלמידי ישראל מקבלים גיליון יבשושי עם ציונים והערות כלליות בסגנון ״מפגין רצינות בלמידה״ או ״המשך כך!״. היכולת להבין מתוך התעודה את מכלול האיכויות, המאמצים ואפילו רמת השליטה במקצוע כלשהו – מתמצה לא פעם בתחושה ערטילאית של הצלחה או כישלון.
כך הופכת התעודה לכלי שמטרתו מדידה, השוואה וחלוקה, בעוד שהמלל שעוטף את הציון המספרי משמש לא אחת כעלה תאנה.
בעינינו, תעודה טובה צריכה להאיר נקודות מבט שונות ומגוונות על החניך/ה, לצייר תמונה שלמה שמבטאת היכרות אמיתית, לסמן את המקומות שזקוקים לחיזוק ושיפור, לחזק את הקשר עם הצוות החינוכי – ובעיקר, לספר סיפור של תקווה. כדבריו של א.ד. גורדון: ״במקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור״.
אז איך נראית התעודה בבית הספר שלנו?
- הערכה בכל מקצוע: מה למדנו, נקודות חוזק, נקודות לשיפור והתייחסות אישית של המור
- כתיבה אישית מהמחנכים לחניך/ה: מה אנו מעריכים בך ואיחול למחצית הבאה
- מרכיב רפלקטיבי שנכתב על ידי החניכים עצמם – מעגלי צמיחה וסיכום מחצית אישי
- והחלק היפה מכולם: מילים טובות שכותבים חברי הכיתה זה לזה, כגלויה אישית
בתעודות שלנו אין ציונים – גם לא בתיכון.
הציונים נוטים לבלוע את מלוא תשומת הלב ולגמד כל מרכיב אחר. אנחנו מבקשים ליצור הערכה שהיא שיקוף מעצים של החניכים והתהליכים שהם עוברים: הערכה שאינה מקטינה או מביכה, אלא מספרת סיפור שלם, מורכב ואנושי על הדרך שנעשתה במחצית.
הורידו את ׳מודל ההפעלה׳
המודל נוצר בליווי ושיתוף קרן הביתה כאשר מטרתו לעזור לרשויות ולבתי ספר לאמץ את אופן הפעולה הכולל, או רעיונות מתוכו, וליישם אותם בשטח.
צוות הניהול
חינוך היא מלאכה של תיקון, ותיקון הוא מעשה שנובע בראש ובראשונה – מתקווה. מעמדה רוחנית של תקווה ואמונה, שבכל אחד ואחת מאיתנו טמון גרעין של טוב, ושאם נביט בו בעין טובה – הוא יצמח ויאיר בחזרה.
ועדיין, אחת השאלות היסודיות בחינוך היא ״האם עולם מתוקן הוא אפשרי?״
זו לא שאלה מתמטית וכנראה שאין עליה תשובה סופית, הרי העולם שלנו נבנה ונשבר בכל רגע מחדש, והוא מלא בתקווה וייאוש בו זמנית. למעשה, השאלה הזאת צריכה להישאר פתוחה ולעורר ולייצר אפשרויות במציאות. כל עוד היא נשאלת מחדש – המתח החינוכי קיים ויש סיכוי לתיקון.
לאנשי חינוך יש הרבה רגעים של אכזבה – חניך שמשקר, חניכה שלא מגיעה למרות שסיכמנו, נערה שמתריסה, נער שפוגע בעצמו או בסביבה. בכל רגע כזה טבעי שיעלה אצלנו קול של וויתור, של נטישה מצידנו. ״הוא משפיל אותי, מעורר בי מבוכה, כאב, חולשה.. יאללה, שיסתדר לבד..״ וגם תהייה כללית שמזדחלת בתודעה: ״אולי עולם מתוקן אינו אפשרי?״..
מחנך של תקווה – יכול לכאוב, להתאכזב, לכעוס, אבל הוא לא מוותר על השאיפה והבחירה לראות טוב למרות זאת. הבחירה להמשיך להתעקש, לעשות עוד ניסיון ועוד אחד, לשמור על המאמץ, הקשר והאמונה – היא הבחירה שבזכותה אנחנו מוכיחים שיש לעולם תקנה.״